החלטה בתיק ע"א 16398-04-13

לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן ליתן החלטה ללא תגובת הצד שכנגד.

מבוא:

המבקש הגיש ביום 11.4.13 ערעור שכנגד על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' כנעאן) מיום 24.2.13 (להלן: "פסק הדין"). הערעור שכנגד הוגש עקב חיוב המבקש בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.

בפניי מונחת בקשה שהוגשה על ידי המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו לחובת המבקש.

רקע:

המשיב ובת זוגו לשעבר היו חייבים בתיק הוצל"פ, אשר נפתח ע"י בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הזוכה"), בגין חוב משכנתא.

את הזוכה ייצג במסגרת תיק ההוצל"פ המבקש והוא מונה לפי החלטת רשם ההוצל"פ ככונס נכסים על דירת המגורים הממושכנת של המשיב ובת זוגו לשעבר.

לאחר מימוש הדירה על ידי המבקש וכיסוי חוב המשכנתא נותרה יתרת זכות לטובת המשיב ובת זוגו דאז.

משלא העביר המבקש את הכספים הנותרים לידי המשיב ובת זוגו לשעבר, הוגשה כנגד המבקש תביעה בה נטען כי המבקש נמנע מלהעביר לידיהם את היתרה אשר עמדה על סך של כ-300,000 ש"ח וכי הכספים מעוכבים על ידו שלא כדין, וזאת משנת 2004.

ביום 19.12.12, במסגרת בירור התובענה, ניתנה החלטה ע"י כב' השופט א' כנעאן שבעקבותיה הופקדו הכספים בקופת בית המשפט בחודש דצמבר 2012 והועברו לידי המשיב ובת זוגו לשעבר.

ביום 24.2.13 ניתן פסק דין לגבי יתר השאלות שבמחלוקת ולפיו חויב המבקש בהוצאות המבקש ובת זוגו בסך 20,000 ש"ח וזאת "בשים לב להתנהגותו הקלוקלת והחזקת הכספים על ידו לתקופה ממושכת שלא כדין", כלשון פסק הדין.

ביום 9.4.13 הגיש המשיב ערעור על פסק הדין בכל הנוגע לגובה הוצאות המשפט שנפסקו וטען כי היה מקום להשית על המבקש הוצאות גבוהות מאלו שנפסקו.

ביום 11.4.13 הגיש המבקש ערעור שכנגד ובו טען כנגד ההוצאות שנפסקו לחובתו, ובד בבד הוגשה בקשת עיכוב הביצוע המונחת עתה בפניי, כאשר בקשה דומה שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה.

טענות המבקש:

המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים שכן פסק דינו של בית משפט קמא עומד בסתירה להחלטה שניתנה ביום 13.5.12 על ידי רשמת ההוצל"פ, לפיה אי העברת יתרת כספי המכר התבססה על קביעת בית הדין הרבני והצורך לקבל הכרעה לאופן חלוקת הכספים בין בני הזוג, ולפיכך לא החזיק הכונס את הכספים שלא כדין.

עוד טוען המבקש כי קיים חשש ממשי כי המשיב לא יוכל להחזיר את הסך האמור, ככל שהערעור שכנגד יתקבל, בשל מצבו הכלכלי של המשיב, ובעניין זה מפנה המבקש, בין היתר, לסיכומי המשיב שהוגשו בהליך בבית משפט קמא ושבמסגרתם טען המשיב כי הוא במצוקה כספית ומחוסר קורת גג.

באלה הנסיבות, טוען המבקש כי יש להיעתר לבקשה.

הפן הנורמטיבי:

הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין, יש צורך בטעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין לממש את פירות זכייתו (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו פד נ (1) 668, בעמ' 671).